אתמול חשבתי על projections – ההשלכות שלנו על ילדינו וכמה חשוב לא להשליך עליהם את ההתמודדות שלנו עם החיים. מה זה projection?

״השלכה פסיכולוגית היא מנגנון הגנה שאנשים משתמשים בו בתת מודע בכדי להתמודד עם רגשות או רגשות קשים. השלכה פסיכולוגית כוללת השלכה של רגשות או רגשות לא רצויים על מישהו אחר, במקום להודות ברגשות הלא רצויים או להתמודד איתם״

לקוח מתוך:

״Psychological Projection: Dealing With Undesirable Emotions״ By @Jennifer Beauman

הנה כמה דוגמאות:

זוכרים את ילדי הפסטיגלים והפרסומות בטלוויזיה? באמצע שנות ה-80 ראינו ילדים שההורים דחפו אותם לעשייה בתחום שהוא לא הכי בראש מעייניהם ולמה? כי ההורים אולי הרגישו שהם בתור ילדים פספסו משהו ולכן מגשימים את החלומות שלהם דרך הילדים. בסופו של דבר זה יצר ילד מתוסכל שהפסיד את כל הילדות שלו כדי להצליח בתחום שההורים שלו מאוד אהבו והרגישו בו מפוספסים

זה יכול להתקיים בכל תחום – לשלוח ילד לכל מיני חוגים שלא הכי בא לו עליהם כי – היא חייבת ללמוד ריקודים סלונים ולנצח בתחרויות או ללמוד פסנתר כדי שתהיה מוזיקאית כמו הבת המוצלחת של השכנים. הוא כזה אתלט שהוא חייב לעשות ספורט תחרותי , הוא חייב להיות יותר ממצוין בלימודים אז נתגבר אותו בכל מקצוע אפשרי בשיעורים פרטיים ועוד (שתפו אותי בדוגמאות שנתקלתם בהן, מעניין אותי מאוד)

גם אני לא חפה מזה. בצעירותי, הייתי בחוג ״נוער שוחר מדע״ – שיעורי תיכנות, למה? אני מניחה שבגלל שהייתי טובה במקצועות הריאלים אז ההורים רצו לחזק אצלי את היכולות האלה. אולי אני רציתי את זה ואהבתי את זה ואני לא זוכרת? יכול להיות, מה שבטוח הוא שהחיים בסוף הביאו אותי לאותו תחום מקרי? לא נראה לי. הייתי גם בחוג ריקודי ג׳אז ופה אני זוכרת בבירור שמאוד אהבתי את הבמה, לרקוד ולהופיע ובאמת עד היום אני מופיעה ותמיד מרגישה בבית על הבמה (כזמרת, לא כרקדנית…אני רוקדת בלב חחח)

היה אלמנט הומני ואלמנט שכלתני בחוגים ואני בהודיה ענקית להורים שלי ז״ל ששלחו אותי לחוגים בכלל, בזמנו זה היה מותרות.

אני מאוד אוהבת מוזיקה וגם מוזיקאית לצד כל יתר הדברים שאני עושה, שרה, כותבת, מלחינה, מקליטה ומופיעה. בראיה לאחור אני קצת מתבאסת שלא למדתי כלי נגינה בצעירותי – גיטרה, פסנתר – משהו שהיה יוצר אצלי בסיס טוב והיה מאפשר לי היום ללוות את עצמי כשאני שרה ולהלחין שירים על כלי נגינה ולא בזמזומים והקלטת הלחן. שוב, לא שזה רע אבל מה שבטוח בגלל שאיתמרי שלי מאוד אוהב מוזיקה (בכל זאת בן של אמא שלו), אני אתן לו את כל האופציות שיש ושיבחר מתוכן מה שירצה. כמובן שהחוגים הם למטרת העשרה והנאה מהזמן הפנוי ואם הם גם נותנים בסיס טוב והכשרה לעתיד באותו תחום – אז זכינו פעמיים

היום בעידן שופע אפשרויות כל ילד נמצא ב2-3 חוגים וכולי תקווה שהם אוהבים להיות בהם

אנחנו מפצים את עצמינו דרך הילדים על דברים שלנו לא היו או על בחירות שאנחנו לא עשינו בילדות שלנו. אז למה אני כותבת את כל זה? כחומר למחשבה, אולי זה לא בא לידי ביטוי בבחירת חוגים אבל כדאי לשים לב שאנחנו לא מגשימים את שברי החלומות שלנו דרך הילדים. הם זה הם ואנחנו זה אנחנו ואם אני כ״כ רוצה לנגן על טרומבון (אני לא), אף פעם לא מאוחר מידי בשביל ללמוד

אם מה שעושה לו טוב זה חוג גלגיליות או חלילית צד, לכו על זה, מה שבטוח זה שהוא יהנה וזה הכי חשוב

שבוע מבורך, מלא אור ואהבה ונטול השלכות